בתחילת המאה ה-20 בדלהי שבהודו, שלטון המנדט הבריטי התמודד עם בעיה מטרידה: מכת קוברות ארסיות, סכנת חיים יומיומית. כדי למגר את התופעה, הממשלה הכריזה על פרס כספי לכל מי שיביא קוברה מתה. בשבועות הראשונים זה היה הצלחה מסחררת: עשרות נחשים נאספו, הבריטים הרגישו שניצחו את הבעיה, ואפשר היה לנשום קצת יותר בקלות.

נראה שלא רק בעולם העתיק שואבים השראה מסיפורה של ספרטה – בימים אלו ממש גם במציאות הישראלית, הדימוי (יש שיגידו הספין) הספרטני הפך לאקטואלי כשראש ממשלת ישראל קבע כי מדינת ישראל נכנסת לבידוד מדיני וכי בשנים הקרובות נאלץ להיות ״סופר-ספרטה״. אבל מה באמת היה הסיפור של ספרטה, האם ישראל צריכה לשאוף להיות דומה לה ומה הקשר בין ספרטה לשיווק ועסקים?

איקיגאי (生き甲斐) הוא מונח יפני המתאר את "הסיבה להיות" או "המשמעות לחיים". הפילוסופיה משלבת ארבעה מרכיבים מרכזיים: תשוקה (Passion), שליחות (Mission), מקצוע (Profession) וייעוד (Vocation). כאשר אדם מוצא את נקודת ההצטלבות בין מה שהוא אוהב, במה שהוא טוב, מה שהעולם צריך, ומה שניתן לקבל עליו תשלום – הוא מגלה את האיקיגאי שלו. רעיון זה אינו עוסק רק באושר אישי, אלא גם במימוש עצמי, תרומה לחברה ותחושת שייכות עמוקה.